"מצב חירום הוא מצב של היעדר בחירה. האקראיות של העולם. הכאוס של החיים, הגוזל מאתנו את בטחוננו, את האשליות שלנו.
אבל, ברגעי האפילה והפחד האלה אנו קוראים אל האור שלפנינו, אל האנשים שאנו אוהבים.
אנו לוקחים חזרה את הבחירה הזו ובוחרים זה בזה. אנו בוחרים במשפחה וחברים, בוחרים בתקווה ובשמחה.
היום הוא הדבר היחידי שאנו יכולים לבטוח בו,
אין טעם לבזבז אף רגע נוסף בהמתנה ל...
אז, כשהאדמה רועדת מתחת לרגלינו והסערות משתוללות סביבנו, כל היקרים לנו הם המספקים תמיכה ומציעים מחסה.
כך אנו מצילים את עצמנו, בכך שאנו מצילים זה את זו.
כי אף אחד, אף לא אחד, לא ניצל מעולם לבדו".
בחרתי לשתף בדברים הנ"ל מבלי לדעת מי הכותב, אבל בעיניי הם קרן אור מכוונת בתקופה של חרדה וחוסר ודאות.
כבר שנה שאנו מתמודדים מול נגיף שהשתלט על חיינו, שגרם לסערה מטלטלת ומאיימת. כל אחד בדרכו מנסה לא להפגין חולשה לעולם שמסביבו, עיקרון שלעיתים משרת אותנו, אבל גוזל מאיתנו באותה מידה. גוזל את המתנה בקבלת תמיכה מאדם קרוב ולאפשר לו לקבל מתנה מעצם תמיכתו.
התקופה הזו תחלוף מתי שהוא... בינתיים, אני בוחרת לשמור על ההנחיות, ברגעי חולשה פונה ליקרים לליבי , ברגעים אחרים מושיטה יד תומכת לסובבים אותי. כל יום בוחרת מחדש בקרני האור שלפניי...
留言